שימוש בבתי דין צבאיים

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

1. Concluding Observations
   1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 11 - הוועדה רשמה לפניה את העמדה המתמשכת של ישראל בדבר אי תחולת האמנה בגדה המערבית או ברצועת עזה, עם זאת, הוועדה מציינת את הערה פרשנית מספר 2 (2007) , לפיה התחייבות המדינות החברות למנוע עינויים והתעללות בכל שטח המצוי תחת סמכות שיפוטן, חייבת להתפרש כבאה להגן על כל אדם, אזרח ושאינו אזרח, של המדינה החברה, ללא אפליה בכפוף לשליטתה דה יורה או - דה פקטו של המדינה. הועדה שבה ומציינת כי ישראל, כהודאתה, מחזיקה בסמכות שיפוטית מלאה במקרים של אלימות בשטחים, המבוצעת בידי מתנחלים ישראלים כנגד פלסטינים. לפיכך, מדינת ישראל מחזיקה בשליטה וסמכות שיפוטית בהיבטים רבים ביחס ל'שטחים הכבושים'.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 3, סעיף 14, פסקה 1 - הכל שווים בפני בתי המשפט ובתי הדין.
2. General comments
   1. General Comment No. 13: Equality before the courts and the right to a fair and public hearing by an independent court established by law , 1984
      1. סעיף 4 - הוראות סעיף 14 חלות על כל בתי המשפט והדין. הועדה מציינת כי במדינות רבות קיימים בתי דין צבאיים השופטים אזרחים והדבר עשוי לעורר בעיות קשות בנוגע ליחס בלתי שוויוני בתהליך השיפוט. לעיתים קרובות הסיבה לייסוד בתי משפט אלו היא כדי לאפשר הליכים ייחודיים אשר אינם תואמים את סטנדרט הצדק הנהוג. האמנה אינה אוסרת בתי משפט מסוג זה, עם זאת התנאים המשתקפים מקיומם מעידים כי על שיפוט אזרחים להיות חריג ביותר ואם מתרחש עליו לעמוד בערובות שבסעיף 14. בהמשך לכך אם מדינה מחליטה במסגרת מצב חירום בהתאם לסעיף 4 באמנה, לגרוע מההליכים בסעיף 14, עליה לוודא כי גריעה זו אינה סוטה מהנדרש לפי דחיפות המצב.