עינויים כשיגרה וריסת בתים: הבדלים בין דפיםבין הדף "עינויים כשיגרה" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
== שיטות חקירה בשירותי הבטחון הכלליים ==
==== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)] ====
 
#<u>Concluding Observations </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)''''']
###סעיף 33 - על ישראל לחדול ממדיניות הריסת הבתים כאשר הדבר מהווה הפרה של סעיף 16 לאמנה.


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])
#<u>נוסח האמנה</u>
##סעיף 12 - אדם הנמצא כחוק בתוך שטחה של מדינה זכותו, לנוע ולבחור את מקום מגוריו באורח חופשי.
##סעיף 17 - לא יהיה אדם נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בצנעת הפרט שלו, במשפחתו, בביתו או בכתובתו.
#<u>Concluding Observations </u>  
#<u>Concluding Observations </u>  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)''''']  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/791D2E09-09CB-4FFC-B352-323540865E59/0/israel_t4_ccpr.pdf '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998''''']
###סעיף 8 - הועדה מברכת על פסיקת בג"צ משנת 1999 האוסרת על עינויים. (בג"ץ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים נ' ממשלת ישראל, נג(4), 817)  
###סעיף 320 - הועדה מגנה הריסת בתי ערבים הן כאמצעי עונשי והן כמענה לבניה שהינה חלקית או כולה "בלתי חוקית". הריסת בתים עומדת בניגוד לחובת המדינה להבטיח אי-התערבות שרירותית בביתו של אדם (סעיף 17), החופש לבחור מקום מגורים (סעיף 12) ושוויון בפני החוק (סעיף 26).
###סעיף 19 - על ישראל להבטיח כי בכל הנסיבות, לא יעשה שימוש בשיטות חקירה האסורות לפי האמנה. הוועדה שבה ומציינת כי לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, ובכלל זה גם מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003''''']  
###סעיף 16 - תוך הבנת איום הטרור המתמיד, הועדה סבורה שהריסת הבתים או רכוש כאמצעי עונשי למשפחות או לחשודים במעורבות בפעילות חבלנית סותרת זכויות באמנה (לעיל) ועל המדינה לחדול מפרקטיקה זו.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])  
###סעיף 17 - למרות המלצותיה הקודמות של הועדה,ישראל ממשיכה בהרס הרכוש והבתים של משפחות חשודים בטרור. פרקטיקה זו הוגברה באופן בלתי מידתי סביב מבצע "עופרת יצוקה", שהוביל להרס תשתיות אזרחיות כגון בתי חולים ובתי ספר. הועדה מודאגת גם מההריסה המנהלית התכופה של בתים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים בשל היעדר היתרי בניה, אשר הנפקתם לפלסטינים מסורבת לעיתים קרובות. יש לחדול מן העונש הקולקטיבי של הריסת בתים וכן לבחון את מדיניות הנפקת היתרי בניה לצורך יישום עקרון אי הפליה כלפי מיעוטים.  
###סעיף 24 - עולה דאגה בשל טענות על פינוי בכוח של האוכולסיה הבדואית על בסיס חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) ומהתחשבות בלתי מספקת בצרכים המסורתיים של האוכלוסייה בעבודות התכנון לפיתוח הנגב, בעיקר נוכח העובדה שחקלאות מהווה חלק מהפרנסה והמסורת של האוכלוסייה הבדואית. על ישראל לכבד את זכותה של האוכלוסיה הבדואית לאדמת אבותיה, ללא קשר למיקומה על אדמות המדינה.
 


<br> [[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]  
<br> [[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]  


[[עמוד_ראשי|חזור לעמוד הראשי]]
[[עמוד_ראשי|חזור לעמוד הראשי]]

גרסה מ־12:49, 20 בינואר 2013

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 33 - על ישראל לחדול ממדיניות הריסת הבתים כאשר הדבר מהווה הפרה של סעיף 16 לאמנה.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 12 - אדם הנמצא כחוק בתוך שטחה של מדינה זכותו, לנוע ולבחור את מקום מגוריו באורח חופשי.
    2. סעיף 17 - לא יהיה אדם נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בצנעת הפרט שלו, במשפחתו, בביתו או בכתובתו.
  2. Concluding Observations
    1. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998
      1. סעיף 320 - הועדה מגנה הריסת בתי ערבים הן כאמצעי עונשי והן כמענה לבניה שהינה חלקית או כולה "בלתי חוקית". הריסת בתים עומדת בניגוד לחובת המדינה להבטיח אי-התערבות שרירותית בביתו של אדם (סעיף 17), החופש לבחור מקום מגורים (סעיף 12) ושוויון בפני החוק (סעיף 26).
    2. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003
      1. סעיף 16 - תוך הבנת איום הטרור המתמיד, הועדה סבורה שהריסת הבתים או רכוש כאמצעי עונשי למשפחות או לחשודים במעורבות בפעילות חבלנית סותרת זכויות באמנה (לעיל) ועל המדינה לחדול מפרקטיקה זו.
    3. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 17 - למרות המלצותיה הקודמות של הועדה,ישראל ממשיכה בהרס הרכוש והבתים של משפחות חשודים בטרור. פרקטיקה זו הוגברה באופן בלתי מידתי סביב מבצע "עופרת יצוקה", שהוביל להרס תשתיות אזרחיות כגון בתי חולים ובתי ספר. הועדה מודאגת גם מההריסה המנהלית התכופה של בתים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים בשל היעדר היתרי בניה, אשר הנפקתם לפלסטינים מסורבת לעיתים קרובות. יש לחדול מן העונש הקולקטיבי של הריסת בתים וכן לבחון את מדיניות הנפקת היתרי בניה לצורך יישום עקרון אי הפליה כלפי מיעוטים.
      2. סעיף 24 - עולה דאגה בשל טענות על פינוי בכוח של האוכולסיה הבדואית על בסיס חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) ומהתחשבות בלתי מספקת בצרכים המסורתיים של האוכלוסייה בעבודות התכנון לפיתוח הנגב, בעיקר נוכח העובדה שחקלאות מהווה חלק מהפרנסה והמסורת של האוכלוסייה הבדואית. על ישראל לכבד את זכותה של האוכלוסיה הבדואית לאדמת אבותיה, ללא קשר למיקומה על אדמות המדינה.



חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי