אריאל פאול

מתוך humhonors

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אני סטודנט ועוזר הוראה בחוג למוסיקולוגיה. אני גם כנר, בעבר הופעתי והקלטתי בארץ ובחו"ל, ועתה אני מתרכז בהוראת הכינור לילדים קטנים. למדתי גם בחוג לשפה וספרות איטלקית, ואני עדיין מעורב פה ושם בפרויקטים הקשורים ב'קומדיה האלוהית' של דנטה ויצירות אחרות מתוך תרבות איטליה. אני נשוי ואב לשני ילדים קטנים.


מוסיקה אירופית אמנותית מסוף המאה ה-16

עבודתי עוסקת במוסיקה אירופית אמנותית מסוף המאה ה-16. מדובר בתקופה של חיפוש אחר דרכים חדשות להבעה מוסיקלית, תקופת 'נסיונות מוסיקליים' המתאפיינת בהרבה 'פעמים ראשונות': נעשים הניסיונות הראשונים בשירת הסולו הבימתית של מדיום האופרה, למשל. אך זוהי, בד בבד, גם סופה של תקופה בה מולחנים אחרוני המדריגלים והמוטטים בסגנון ה'רנסאנסי' המקהלתי. המחקר שלי נדרש לשאלה: האם 'הניסויים המוסיקליים' הם נחלתם הבלעדית של המדיומים החדשים, או שמה נעשו 'ניסויים' גם על גבי מוסיקה 'בסגנון הישן': האם יש משהו חדש באופן מהותי במוסיקה "א-קפלה" מקהלתית שהולחנה בסוף המאה ה-16? אנסה להראות שהתיאורטיקן המרכזי של סוף המאה ה-16, ג'יוזפו צרלינו (Gioseffo Zarlino), רומז בכתביו על שינויים מרחיקי לכת שנעשו דווקא בתחום המוסיקה 'הישנה', ושהפכו אותה להבעתית יותר משהייתה לפני כן. הרעיון המרכזי של צרלינו הוא שמצלול הרמוני עשיר הוא תנאי הכרחי להבעתיות מוסיקלית. בזאת, צרלינו שואף לתקן עיוות שהיה במוסיקה המקהלתית הרב קולית עד לאותו זמן: דהיינו חוסר היכולת של מוסיקה זו להניע את רגשותיו של המאזין, וזאת בשל דלותה ההרמונית. מחקרי שואף להראות את צרלינו, פחות כאותו שמרן הנאבק כנגד חידושיו של תלמידו, אלה כשותף לרוח החדשנית והנסיונית של התקופה. דרך ניתוח מוסיקלי המתמקד בממד ה"אפקטי" של יצירות מקהלתיות מסוף המאה ה-16, אנסה להוכיח את קיומו של תת-סגנון מיוחד, 'פאן-הרמוני', שהתפתח במוסיקה רב קולית, רגע לפני שנעלמה, אצל מלחינים כגון פייר-לואיג'י דה פלסטרינה ואורלנדו די לאסוס ואחרים.

כלים אישיים