אינטלקטואליה: זווית ראייה הומניסטית לסוגיות בוערות

מתוך humhonors

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יונתן רובין, חנן חריף, גילי קוגלר, טוביה ריבנר

רבים מהלומדים בפקולטה מרגישים בהיעדרו של שיח רחב, שבו יוכלו לקחת חלק הן מורים והן סטודנטים ושמשמעויותיו חורגות אל מחוץ לכותלי האוניברסיטה. השפעותיו של החסר הזה נוגעות, לדעתנו, גם למעמדם של מדעי הרוח בחברה, ולטענה כי השקעתה של המדינה במדעי הרוח מיותרת. אנו מזהים שתי מגמות היוצרות את החלל התרבותי הנדון: מחד, קולם של העוסקים בתחומי הרוח כמעט שאינו נשמע מחוץ לשיח המקצועי, המתנהל לעיתים קרובות במרחב הבינלאומי יותר מאשר בשיח הפנים-ישראלי. מאידך, שתיקתם היחסית של מי שאנחנו יכולים לכנות 'אינטלקטואלים אמיתיים', המלומדים שהצמיחו מדעי הרוח בישראל, מביאה לכך שהפונקציה החברתית שמולאה בעבר על ידי אנשים כמו ישעיהו ליבוביץ או יעקב טלמון מתמלאת כעת על ידי פסבדו-אינטלקטואלים הממלאים את המרקעים, העיתונים וגלי האתר בהגיגיהם הריקים, מרדדים את השיח ובמידה כזו או אחרת אף מטמטמים את הציבור.

זה זמן מה שאנחנו מנסים לחשוב כיצד ניתן, ביכולות הצנועות העומדות לרשותנו, לתרום משהו לתיקון המצב. היוזמה שלנו מכוונת לייצורו של שיח שמצד אחד יחרוג מתחומי ההתמחות של כל אחד ואחד מאיתנו ומצד שני יתבסס על הכלים שאותם רכשנו בפקולטה ושבהם אנחנו עושים שימוש מקצועי יומיומי. אנחנו רוצים לקיים שיח עשיר, מעמיק, רחב ורלוונטי שבהדרגה יוכלו להיות שותפים לו יותר ויותר אנשים - מהאוניברסיטה ומחוצה לה.

מטרתנו, כפי שניתן להבין מהנאמר לעיל, היא לקיים שיח מעמיק בסוגיות רחבות. הנושאים שבהם ברצוננו לעסוק הינם נושאים העומדים בלב השיח הציבורי הישראלי, והכותרת בה בחרנו עבורם היא: "תרבות וזהות בישראל בת זמננו". בין הנושאים שבהם בכוונתנו לדון: תרבות יהודית – מהי?; מקום היהדות בתרבות הישראלית העכשווית; התקשורת וייצוג המציאות; תרבות דמוקרטית בישראל; מקום האנטישמיות בעיצוב הזהות הישראלית; תרבות רוב ותרבויות מיעוט בישראל; 'הקניית ערכים': תפקידה של מערכת החינוך?; ישראל והתפוצות.

כלים אישיים